אי שליטה על סוגרים

68 | דנה פאר בירור קצר עם האחים ועם המטפל הצמוד העלה שבזמן האחרון אהרון מתקשה להיעמד . הוא לא אמר דבר על כך, אך בדיעבד נזכרו שראו הבעה של כאב על פניו כאשר נעמד, והוא השמיע גניחה . הסכמנו שהבעיה המרכזית אינה אי שליטה בשתן, אלא בעיה גופנית שגורמת כאב בשינוי תנוחה ; בניסיון להימנע מכאבים נמנע אהרון מלקום וללכת לשירותים . למעשה, במקרה זה הטיפול בשינוי ההתנהגותי היה מכוון לבעיית התנועה והכאבים . מה קורה בעצם ? התהליך הניווני במוח פוגע ביכולת לפענח איתותים מהגוף, ויותר מכך – ביכולת של האדם לתכנן תגובה מותאמת למידע זה . הבנה של תגובה נכונה לגירוי משלפוחית השתן או מפי הטבעת נרכשת ומורכבת, ומשנפגעת היכולת לפענח את האיתותים, יש אובדן שליטה על הסוגרים . נוסף על כך שימוש בשירותים הוא משימה רבת שלבים, ואדם עם דמנציה המתקשה בכל אחד משלבים אלו עלול להיכשל בביצוע המשימה כולה . אובדן שליטה על סוגרים הוא גורם בעל חשיבות בהחלטה של בני משפחה מטפלים להעביר אדם עם דמנציה לבית אבות . באופן כללי, בדמנציה צפוי להגיע שלב של אי שליטה על סוגרים . אובדן שליטה על סוגרים מופיע לרוב בשלבים מתקדמים . ( להערכה של שלב ה...  אל הספר