79 פרק ב או אונטולוגית במקורות המקראיים לא ניכרת התייחסות מטאפיזית אחרות " נחותות " אפילו ההבחנה בין העברית כשפה אלוהית לשפות . לעברית גם אם נניח שהבחנה כזאת היא חלק מן . ך " אינה מופיעה במפורש בתנ כיורשי שפה , ברור שהתפישה העצמית של היהודים , המחשבה המקראית . אינה מוצגת בהקשרים פולמוסיים , ייחודית זאת חלקית , של מטאפיזיקה של השפה הוא פועל יוצא נראה שהיעדר זה , תהליכי הבריאה אירעו באמצעות דיבור . של היותה שפה מדוברת , לפחות כלומר , צורתה הכתובה של השפה הוגבלה רק לחלקי החקיקה של המקרא לית " במחשבה החז . ולא לחלקים שעניינם הוא קוסמוגוני , לעשרת הדיברות מציין " מאמרות " המונח . תהליך הבריאה עדיין שלטה צורתו הקולית של " מאמרות " . של בראשית ' עתה את האמירות שהאל ביטא לפי פרק א 1 . ויש כמה גרסאות בנוגע לזהותם המדויקת , מתוארים די בפירוט במקרים אבל בזמן שמעמדה המדובר . " מי שאמר והיה העולם " אחרים האל מתואר כ ל את הממד הכתוב של " ת חז ביטאה ספרו , של השפה הבוראת הודגש ונשמר ככתוב , אלא , אלוהים לא נתפש כמי שברא באמצעות כתיבה . השפה הבוראת ועל כן הופעתה . כמי שהתבונן בתורה כפרדיגמה לעולם , ...
אל הספר