הודיע בלי להניד עפעף : "לא העברתי אותה" . חמתי בערה בי להשחית וחיפשתי כל דרך לצאת מהגדנ"ע, ולעקוף את המעצור הזה שהציב בפני מפקד הבסיס . היתה לי אופציה להצטרף לעתודה האקדמאית . רציתי לעשות את זה גם לפני שהתגייסתי, בגלל סוג הבריאות . חשבתי ללכת לאוניברסיטה, ללמוד מתמטיקה ופיזיקה, זה היה הכי קרוב ללבי . הגעתי למבחני כניסה לעתודה האקדמית, עברתי את מבחני ההתאמה לקצונה, והתקבלתי לטכניון ללימודי אלקטרוניקה במסגרת העתודה האקדמית . ואז בסיס הגדנ"ע קיבל פקודה לשחרר אותי . וכך, במקום ללכת ליחידה 101 ולהיות בין הלוחמים בני הכיתה שלי, הלכתי לטכניון . בקיץ התקיים קורס קצינים של העתודה האקדמית . במהלך הקורס בדקתי עם מזכיר הקיבוץ ומצאתי שאני מיועד להיות מורה לחקלאות . אמרתי : עד כאן . אני אסיים את הקורס ואלך להשלים את השירות הצבאי שלי, ואחר כך נדבר . וכך היה . בשבוע האחרון של קורס הקצינים הלכתי לעוד ועדה רפואית וזכיתי לקבל פרופיל של כושר קרבי מלא . כשנגמר הקורס, ואני עם דרגות סגן ‑ משנה, ועם כובע קסקט כמו שהיה נהוג אז, באתי לבסיס קליטה ומיון, ואמרתי שאני רוצה ללכת לצנחנים . למה ? כי ידעתי שהחברים שלי ...
אל הספר