ישראל אם במעשה התגמול בקיביה נשפך דם נקיים" . ההתחמקות מהודאה מפורשת וברורה לא נבעה מתוצאותיה ומהתגובות הבינלאומיות הקשות שעוררה . אלו אמנם גרמו למבוכה רבה בישראל, אבל אי ‑ נטילת אחריות היתה מדיניות ישראלית קבועה למדי . הממשלה גם דחתה בכל תוקף את הגרסה "האווילית והפנטסטית", לדבריה, כאילו 600 חיילי צה"ל השתתפו בפעולה נגד הכפר קיביה . "עשינו בדיקה מדוקדקת ונתברר לנו כי אף יחידה צבאית, אפילו הקטנה ביותר, לא נפקדה מהמחנה שלה בליל ההתקפה על קיביה" . במבט לאחור, ניתן להרים יותר מגבה על ההכחשה השקופה הזו, שבה דבק בן ‑ גוריון . אפשר להניח כי ישראל נמנעה מקבלת האחריות על מנת להימנע מגינוי בוועדת שביתת הנשק, ואולי גם במועצת הביטחון . אין זה פלא שגורמים רבים בזירה הבינלאומית ראו את אחריותה של ישראל כמובנת מאליה, וזה גם היה הבסיס להתייחסותם של הממשל האמריקאי ושל הבריטים . אגף המודיעין סיכם כי פעולות התגמול בכלל ופעולת קיביה בפרט הניבו תועלת חיובית לשם השגת המטרה של מניעת ההסתננות . ואולם, משרד החוץ פירש אחרת את הנתונים וטען כי הצמצום החלקי של ההסתננות פחת רק באזור סביב הכפר קיביה, בעוד שבגזרות אחר...
אל הספר