פרק שמיני: מדיניות החוץ ומדיניות הביטחון: למי הבכורה?

דמוקרטית : הדרג המדיני, המנהיג את המדינה, נשען על המערך הביטחוני שלה, עד כדי כך שאט ‑ אט גלשה ההסתמכות הזאת אל מעבר לתחומי אחריותם הישירה של גורמי הביטחון . התפתחה דינמיקה של הזדקקות, והמערך הביטחוני הציע את מעורבותו גם בתחומים כגון הערכת מודיעין שנתית, כולל מנקודת ראות מדינית . בהדרגה, במודע או שלא במודע, נגס המעגל הביטחוני במעגל הדיפלומטי, שבאותו זמן שקד על טיפוח יחסיה הבינלאומיים של ישראל . מדיניות החוץ חילצה את המדינה מבדידותה על ידי פעולות הסברה בקהילה הבינלאומית ובדעת הקהל ועל ידי הדיפת הניסיונות לערער את בסיס הלגיטימיות שלה . פעילות כזאת, בבירות תבל ובאו"ם, הישגיה בוודאי אינם נראים לעין כמו הישגים צבאיים והיא אינה נתפסת קיומית כפעילות צבאית . המציאות שנוצרה בשטח מחקה אפוא את הממשק המאוזן בין המערכת הביטחונית לדיפלומטיה . זיקות הגומלין בין התחומים ורמת אי ‑ האיזון ביניהם היו בזמנים שונים פועל יוצא של המשקל הפוליטי של הנפשות הפועלות, של ההישגים, של הנורמות הנוהגות, של יוהרה מוסדית וכיוצא באלה . משרד החוץ ניסה כל העת, במעוף ובנחישות, לעצב את המדיניות הנכונה בדרך הנפתלת בין מלחמה לש...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)