פרק שישי: תהליך אוסלו: הסטייה מדרך המלך

בפני עצמו, והיא ממלאת את כל זמנו ? מתי יקצה תשומת לב לאתגרי בניית התשתית המדינית, הכלכלית והחברתית של הישות הפלסטינית, שלימים אולי תהיה מדינת פלסטין ? המגעים, המשא ומתן וההידברות עמו היו תמיד בסימן של תהפוכות ואי ‑ ודאות, והוא לעולם לא חדל לתקוף את ישראל בכל פורום ומסגרת בינלאומיים, להסית וללבות יצרים . הוא לא גילה נכונות לפיוס, ובלעדי פיוס ‑ אין שלום של אמת .  המגעים בתהליך אוסלו היו אולי מסתוריים ולכן רומנטיים ‑ והתיימרו מצד ישראל להביא לא רק לשלום אלא אף לסוף הסכסוך ‑ ומשהבשילו לוו ביחסי ציבור עוצמתיים שהיה בהם כדי להאפיל על התמונה המלאה והמפוכחת . בדיעבד, וחשוב לי לחזור על כך, ברור שלא היה צורך באוסלו, אלא די היה בהחלטה אמיצה ושקולה לצרף את אש"ף לתהליך מדריד, ואז היו כללי המשחק שונים בתכלית . אבני היסוד של מדריד, ובהן פיוס, נורמליזציה ופיתוח אזורי ‑ נעדרו מתהליך אוסלו ככל שהתקדם . אם לא די בכך, תהליך אוסלו הוליד עוד שני תת ‑ תהליכים כושלים : פסגת קמפ דיוויד השנייה ואנאפוליס . אשר לראשון, למפגש בקמפ דיוויד בין אהוד ברק לערפאת ביולי 2000 קדמו שיחות הכנה בין אנשי ברק, בראשות השר לב...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)