לכאורה מתוארת כאן בחירה חופשית : "כרצון איש ואיש" . אבל המסר האמתי של הפסוק הפוך לחלוטין . עולה ממנו שיש חידוש במצב הזה של "אין אונס" . לולא ההוראה המיוחדת של המלך היו כופים 39 זהו שעבוד על המשתתפים במסיבה לשתות אלכוהול כנגד רצונם . קיצוני של נתיני הממלכה . יתר על כן ; כדי להתיר לכל אחד להימנע משתייה, היה צריך "דת" . "דת" במגילת אסתר פירושה חוק . המלך היה צריך לייסד חוק מיוחד, כדי לאפשר לכל אזרח להימנע משתייה או לשתות בצמצום . החוק הזה פנה לבירוקרטיה ענפה : "כל רב ביתו" . קריאה מדוקדקת של הפסוק מציגה תמונה גרוטסקית . ממלכת פרס ומדי היא מדינת משטרה . הנורמה היא של כפייה חודרנית . כדי להשעות באופן זמני את הנורמה הקשה הזו נדרשת חקיקה מיוחדת של המלך עצמו, שמתוּוכת דרך מערכת בירוקרטית . תמונה דומה מתקבלת מתיאור התגובה למעשה ושתי, כפי שהציע ממוכן : אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה . וְנִשְׁמַע פִּתְ...
אל הספר