עם זאת, אף ‑ על ‑ פי שהמגמה הניאו ‑ ליברלית שולטת בפוליטיקה הישראלית, מתקבל הרושם כי הציבור הרחב לא תמיד שותף לה . ביטוי ברור לכך נתנה המחאה החברתית בשנת 2011 . המוני ישראלים, בני גילים שונים, מן המרכז ומן הפּריפריה, הפגינו נגד שחיקת שכרם, נגד העובדה שהצמיחה מיטיבה רק עם המעמד העליון, נגד חוסר התקווה לפרנסה ראויה לדור הצעיר, נגד ההפרטה של השירותים הציבוריים, ועוד . עד היום המחאה לא מצאה לה עדיין כתובת פוליטית ראויה, כי כל המפלגות הגדולות בישראל הן ניאו ‑ ליברליות . זה גם אחד ההסברים לשקיעתה המהירה של המחאה, נוסף על חוסר הבשלות, הייאוש, והמניפּוּלציוֹת של השלטון . אבל גם אם המחאה נגד המגמות הניאו ‑ ליברליות נחלשה מאוד, הזעם והתיסכול שביטאה לא נעלמו, כי התהליכים שגרמו להם נשארו בעינם . אי ‑ השוויון ותחושת חוסר הצדק החברתי ממשיכים לבעבע, ורק ממתינים להזדמנות הבאה . 396 כלכלת ישראל
אל הספר