יתרות המט"ח שלו, או מגדיל את החוב החיצוני שלו . לזה יש השפעה כלכלית שלילית, שכן הגדלת החוב החיצוני עלולה לגרום לכך שישראל תיאלץ לִלְווֹת בשוקי ההון בעולם בשערי ריבית גבוהים יחסית, אם החוב שלה גבוה, בגלל רמת הסיכון הגבוהה של חוב כזה . לחוב החיצוני יש גם משמעות מדינית שלילית בגלל הגדלת התלות המדינית הכרוכה בו . למשל, הסכם השילומים סייע לישראל להשיג הלוואות בשוקי ההון הבינלאומיים, אבל ברור שישראל שילמה עבור ההסכם הזה מחיר מדיני ממשי, בכך שכוננה יחסים דיפלומטיים עם גרמניה המערבית כבר בשנת ,1965 כלומר במועד מוקדם יחסית לאחר השואה . מן הסיבות האלה, הכלכלית והמדינית, ההיסטוריה של המדיניות הכלכלית של ישראל משופעת באפּיזוֹדוֹת שבהן הממשלה פעלה בדרכים שונות לצמצום הגירעון במאזן התשלומים . המאמצים האלה כללו פיחותים, כמו בשנת 1963 או בראשית שנות ה ‑ ,1980 או קיצוצים תקציביים, כמו בשנת ,1966 שאף הובילו את הכלכלה למיתון כבד . אבל המאמצים הללו לא נשאו פרי, או השפיעו בטווח הזמן הקצר בלבד, והגירעון בחשבון השוטף נשאר גבוה . רבים אף התחילו להתייחס לגירעון המסחרי של ישראל כאל גירעון "כרוני", מעֵין תוצאה ש...
אל הספר