מחזורי העסקים במבחן סטטיסטי

,1973 כפי שראינו בפרק 2 . לכן, המבחן צריך להביא בחשבון גם את השינוי הזה, כפי שמסביר נספח א, שבו גם מוצגות התוצאות המלאות של הרֶגְרֶסיה . אנחנו נציין כאן רק שהמבחן מוצא כי התוצר אכן תלוי בתוצר של השנה הקודמת, וגודלו של המיתאם בין כל שתי תקופות הוא 55 . ,0 כלומר מנגנון ההתמשכות של התוצר הוא גבוה יחסית . המבחן גם מאפשר לנו לזהות ולחשב את הזעזועים המשפיעים על המשק בכל שנה . השאריות האלה מוצגות בתרשים 4 . תרשים 4 : שאריות הרֶגְרֶסיה הדינאמית של צמיחת התוצר לנפש בשנים 1951 ‑ 2014 תרשים 4 מחזק עוד יותר את הזיהוי של מחזורי העסקים העיקריים שפקדו את ישראל, כפי שנותחו בסעיפים הקודמים . הזעזועים השליליים החדים ביותר היו בשני מחזורי העסקים הראשונים, בשנים 1952 ‑ 1953 ובשנים 1966 ‑ 1967 . בתרשים אפשר לזהות גם את הזעזוע השלילי של 1989 . גם המיתון של 1997 ‑ 1999 נראה, אבל הזעזועים שלו חלשים יחסית ואינם שליליים . המיתון של 2001 ‑ 2003 בולט בזעזועים השליליים החזקים שלו . המיתון הקצר של שנת 2009 ניתן לזיהוי גם הוא בעזרת זעזוע שלילי חד באותה שנה . הניתוח הסטטיסטי מאשש אפוא את הזיהוי שלנו ביחס למיתונים שפק...  אל הספר