גירעון ומשמעת פיסקלית

לכך היו שתי סיבות : האחת היא הגידול בהוצאות הביטחון, והשנייה - הירידה בגביית המיסים, כי מדובר בשנים של מיתון כבד . אבל פרט לתקופה הקצרה הזאת, החוב הציבורי נמצא בירידה מתמדת יחסית לתוצר, הודות לגירעון הנמוך . תרשים 8 : חוב ציבורי גולמי וחוב ציבורי נקי בשנים 1983 ‑ 2014 , באחוזי תוצר נוסף על נתוני הגירעון והחוב היורד, האבחנה כי מאז 1985 קיימה הממשלה משמעת תקציבית קפדנית נתמכת במחקר על המדיניות הפיסקלית שערכתי יחד עם מישל סטרבצ'ינסקי, ושהוזכר קודם כמה פעמים . במסגרת המחקר הזה בדקנו את הקשר ארוך ‑ הטווח בין שני משתנים : ההוצאות הציבוריות וההכנסות הציבוריות . הבדיקה הראתה כי על פני כל התקופה לא היה קשר עקבי בין שני המשתנים, כלומר לא היתה משמעת פיסקלית בישראל . עם זאת, כשנבדקה האפשרות לשינוי בקשר בין ההוצאות וההכנסות באמצע התקופה, נמצא כי עד 1985 הקשר לא היה עקבי, אבל מ ‑ 1985 היה קשר חיובי מובהק בין שני המשתנים . מן הבדיקה מסיק המחקר כי משנת 1985 נשמרה המשמעת הפיסקלית, שלא נשמרה בשנים שלפני 1985 . מה תמך במשמעת הפיסקלית ושמר על הגירעון הנמוך אחרי שנת 1985 ? נבדוק כאן שלושה הסברים אפשריים לש...  אל הספר