שלה, על ‑ ידי אימוץ "מן המדף" של טכנולוגיות שהומצאו הרבה קודם לכן . המהלך הזה איפשר לה להגדיל את הפריון בקצב מהיר יותר מזה של הארצות המפותחות, שנאלצו להמתין להמצאות חדשות, המגיעות בקצב איטי יותר . אבל התשובות הללו עדיין משאירות שאלה פתוחה, והיא : מדוע לא יכלו ארצות מתפתחות רבות אחרות לצמוח באופן דומה ? מה הפריע להן להרחיב את החינוך ולאמץ טכנולוגיות מוכנות מן המדף ? מה איפשר ליישוב היהודי ולמדינת ישראל שאחריו להצליח בשתי המשימות האלה ולעלות על מסלול צמיחה מהיר ? על כך אין לנו תשובה ברורה, בין השאר משום שהמחקר הכלכלי הכללי עדיין לא פיענח באופן מלא את חידת הצמיחה הכלכלית . אבל יש לנו שתי תשובות אפשריות, שעולות מהפרק הזה . האחת היא רמת ההון האנושי הגבוהה של המהגרים היהודים לישראל, שסייעה לא רק להגדיל את פריון העבודה של העולים, אלא גם לבנות מערכת חינוך מרשימה וגם לקלוט במהירות טכנולוגיות . לכך היו אחראים שני מנגנונים אפשריים . האחד מבוסס על העובדה שיֶדַע מֵקל על קליטת טכנולוגיות חדשות ; השני הוא שהון אנושי גבוה ופריון עבודה גבוה מעלים את שכר העובדים, ולכן הדבר מעודד אימוץ טכנולוגיות חדשות, ...
אל הספר