הסכסוך הישראלי‑ערבי

אירגוני שמירה והגנה, ועוד . האוכלוסייה הילידית הערבית הבינה בהדרגה את המשמעות של היקף ההגירה היהודית ושל אופייה הלאומי המובהק, ועד מהרה התחילה לראות בה איום הולך וגובר . אפשר לומר כי ההתגבשות של זהות לאומית פלסטינית מובחנת, משנות ה ‑ 1920 והלאה, נולדה לא מעט כתגובת ‑ נגד לתנועה הלאומית היהודית . זה היה הרקע לפרוץ הסכסוך הישראלי ‑ ערבי בשנות ה ‑ 1920 . עימותים מקומיים בין יהודים וערבים כבר התרחשו כמעט מראשית העלייה וההתיישבות הציונית, אבל אלה היו בעיקר התקפות אקראיות וגניבות . הסכסוך נעשה לאומי ממש רק אחרי הכיבוש הבריטי ב ‑ 1917 . עד אותה שנה נשלטה הארץ על ‑ ידי העותומאנים, שלטון על ‑ לאומי יציב וארוך שנמשך יותר מ ‑ 400 שנים, ובמסגרתו חיו קבוצות אתניות ודתיות שונות בהרמוניה יחסית . לפני 1917 האמינו רבים כי זהו מצב שיימשך זמן רב, ומשום כך השאיפות הלאומיות המקומיות היו נמוכות ולא ריאליות . זאת אף ‑ על ‑ פי שתודעה לאומית ערבית כללית התחילה להתפתח כבר מסוף המאה ה ‑ 19 . הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל שבר את הסטטוס קוו הישן והיציב ויצר מצב חדש . ראשית, השאיפות הלאומיות נראו לפתע אפשריות יותר . ש...  אל הספר