לפי עשהאל, הלך הרוח הפטלי למחצה, שאפיין את העידן הרביעי, היה תוצאה של טראומה שנמשכה כ ‑ 1,400 שנים, מימי יהושע במאה ה ‑ 13 לפני הספירה, ועד לחורבנה הסופי של יהדות ארץ ישראל אחרי מרד בר כוכבא, בסוף המאה השנייה לספירה . טראומה זו היתה תוצאה של הלך רוח אנרכיסטי ומהפכני, שמאפייניו העיקריים היו דבקות באמות מידה של צדק ומוסר אבסולוטיים, שהטיפו להן אינטלקטואלים ואנשי רוח נגד בעלי השררה המדינית . הדבר כנראה הוביל להגליה ולחורבן שכמעט חיסלו לחלוטין את העם . אבל אבחנה זו יכולה להסביר לכל היותר נדבך אחד של התנהגות המנהיגים לאורך השנים הללו ‑ השיתוק והפסיביות בכל הנוגע לרצון ללאומיות עצמאית וריבונית . אך אפשר שהשיתוק המדיני אשר אחז במנהיגי העם מאז מרד בר ‑ כוכבא והביא אותם לקבל בהכנעה עיוורת תלאות ורדיפות קשות, עד לקימומה של מדינת ישראל המודרנית, אינו רק ריאקציה לטראומה קשה, אלא משהו המצביע על סוג של מחלת נפש . אינני חושב שמדובר בפסיכוזה . בוודאי מדובר בנוירוזה, וכידוע, נוירוזה קלה יותר לטיפול . המונח "נוירוזה" נטבע בשנת 1769 על ידי הרופא הסקוטי ויליאם קולן, שביקש להתייחס להפרעה כללית הנגרמת על יד...
אל הספר