וכך מתארת המושבניקית מנהלל, דבורה דיין, אמו של הרמטכ"ל ושר הביטחון לעתיד, את רשמיה מביקור במעברת באר יעקב, לשם באה לסייע לאלה מבין הבאים מלוב, שעמדו לעבור למושב עולים בנגב . דיין היתה חלק מתנועת מתנדבים שנקראה בידי בן ‑ גוריון ללוות את ההתיישבות הטרייה, הבלתי מנוסה בחקלאות : "אל הכפר ! " הגדיר ראש הממשלה הראשון את משימתה . "הם שוכנים באוהלים, האחים היקרים הללו", כתבה דיין בלשון הציורית של פעם . "חלקם רוצים בהתיישבות ומחכים בסבלנות למעברם דרומה . בינתיים קשים החיים מאוד ; בייחוד לנשים ולילדים . האוהל משמש לכול . החלב נחמץ בכדים ואין פותחים גם את פחיות הגריסים . אני מנסה לסייע : מסבירה עד כמה טעימים יהיו הגריסים לילדים, כשהם מעורבבים בחלב החמים ; ובצד, בפינה, מושט לתינוק הבוכה שד . הוא מושט אליו בין אם מלא הוא ובין אם ריק, וכאשר התינוק בוכה בכל זאת, מרגיעים אותו במשקה כלשהו של גדולים . . . " והתיאורים סוחפים את הקורא לרצות להיחלץ בעצמו לעזרה . . . "ילדים רבים חולים בעיניהם, פה אני רואה כאלו, שם אני רואה כאלו . אכן, לא השכלנו לספק להם רופאים או אחיות ! אף תלבושתם עלובה ולא פלא : ללא שום ב...
אל הספר