במדבר והלב שר חירות עם הלוחמים ההם, המאובקים, שאוזניהם מצטלצלות מהדי פיצוצי מרגמות וכתפיהם כפופות מעט מעומס משימות השחרור . לוחמי היחידה העברית ,405 להובלת ולאספקת המים, ויחידת הציוד וההספקה 53 לא חגגו לבד . לאירוע החג הוזמנו עוד 600 חיילים בריטים, אמריקאים, אוסטרלים וקנדים, ששירתו באזור . בהיעדר נייר שיספיק להדפסה ולשכפול ההגדות, נאלצו הכותבים והמאיירים של ההגדה המאולתרת להשתמש בדפי טלגרמות, שנמצאו במחסני ציוד של הצבא האיטלקי, שנכנע . בצדם האחד של הדפים הודפסו מילות השירים "חד גדיא" ו"אחד מי יודע" . מצדם האחר ניבטה המלחמה בדמותן של רשימות ציוד ומשכורות של חיילי צבא איטליה . אל המחזה הסוריאליסטי הזה נחשפו שני נציגים מיוחדים מארץ ישראל . הרב אפרים אלימלך אורבך ‑ מי שיהיה רבם של כל יהודי המזרח התיכון בצבא הבריטי בשנים 1942 ‑ ,1944 ונהגו הצמוד, משולם ריקליס, צעיר יליד תל אביב, בוגר גימנסיה הרצליה, שליווה את הרב אורבך במסעותיו בצפון אפריקה ובהמשך באיטליה . וכך כתב אפרים אלימלך אורבך בספרו "רשימות בימי מלחמה", שיצא לאור ב ‑ 2008 ( הוצאת משרד הביטחון, בעריכת בנותיו, חנה אורבך ורחל קרן ‑ אורב...
אל הספר