171 | מלאכים אוכלים ושרה צוחקת וַתִּצְחַק שָׂ רָה בְּקִ רְבָּהּ לֵ אמֹר " - לבין תגובת שרה לשמע הבשורה , ( י ) " אִשְׁתֶּךָ ודיווח " המספר " ישנה פריצה של , ( יב ) " אַחֲ רֵי בְ לֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַ אדֹנִי זָקֵן : ( פסוק יא ) על שני נתונים . " וְשָׂ רָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְ הוּא אַחֲ רָיו " • . " וְאַבְ רָהָם וְשָׂ רָה זְקֵנִ ים בָּאִ ים בַּיָּמִ ים חָדַל לִהְ יוֹת לְשָׂ רָה אֹ רַח כַּנָּשִׁ ים " • הנתון הראשון אכן נצרך לשם הבנה כיצד הגיבה שרה לדברי המלאך אם היא נם המלאך לא ראה את מסתבר שאמ . היתה באוהל והמלאך דיבר עם אברהם אך שרה יכלה לשמוע אותו כי היא עמדה בפתח , שרה כי הפתח היה מאחוריו הנתון השני מעניין יותר בהקשר הסיפור מפני שנדמה שהוא מבקש . האוהל , רגע לפני שמסופר על צחוק שרה לשמע הבשורה . להצדיק את צחוקה של שרה כלומר היא , " ה אורח כנשים חדל להיות לשר " ואף , מצוין שאברהם ושרה זקנים שהרי היא אומרת , צחוקה של שרה נסמך על נתון זה . אינה יכולה עוד ללדת חדל להיות לשרה אורח " בהקבלה ל " ) אַחֲ רֵי בְ לֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה " בקרבה , פריצות מעין אלו " ( . ואברהם ושרה זקנים " בהקבלה ל " )...
אל הספר