אברהם | 158 כלומר , " כחם היום " נאמר אצל אברם , " בערב " - ומול תיאור הזמן אצל לוט בביטוי " ום כחם הי " אולם האומנם ניתן להחליף את הביטוי . בצהריים בחירת תיאור הזמן ? בלי להשפיע על הסיפור ועל תודעת הקורא " בצהריים " הנוגעת , נותנת תחושה רחבה של המציאות " ( כחם היום ) " בצורה זו דווקא בחום הגדול פעל אברהם כפי . לדבר מה שהוא מעבר לתיאור הזמן כשלעצמו , לכן . ובן גדלה והערכת אברהם כמ , ( השתחווה והזמין את אורחיו , רץ ) שפעל מימוש הדבר בביטוי , גם אם עיקרו של המבע הלשוני מדווח על תיאור זמן . לשוני זה דווקא הוא בעל משמעות ראיית אברהם את האנשים כתובה בשני משפטים עוקבים שפותחים בפועל " : וירא " ְ והִנֵּה שׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיוְ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרא . ְְְ וַיָּרָץ לִקרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשׁתַּחוּ אָרצָהְ יַּרא וְַ " והנה " בעיקר בשל שילוב , שני הפסוקים נותנים תחושה של רציפות צפויה באופן לא צפוי - בתחילה ראה אברהם , כלומר . במשפט הראשון שחסר בשני ם ועל כן הוא רץ לקראת , ששלושה אנשים ניצבים עליו - ולא מתוכנן גם בראש " וירא " אולם דווקא משום כך מפתיעה החזרה על הפועל . והשתחווה הרי אברה...
אל הספר