ב 'מילים ערֵבים, לקחתי מספרי ערָבים' - יצחק יחזקאל יהודה והמרחב הערבי

99 עדים או מומחים הערבים . כתיבתו, כפי שנרחיב בהמשך, מאופיינת באופן טיפוסי על ידי ערפול מקורות מובהק, המשלב בין ידע מעמיק של מקורות ערביים ויהודיים כתובים, מחקרים בני התקופה, וזיכרונות וחוויה אישית . אפשר להזכיר, בתור דוגמה אחת מני רבות, המאפשרת הצצה גם לרקע האינטלקטואלי של יהודה וגם לאקלים התרבותי שליווה כתיבה אתנוגרפית בכלל באותה תקופה, את הכתבה שהתפרסמה ב דואר היום בספטמבר ,1921 גיליון רצ"ה . יהודה 173 כדי להצביע על מצטט את ספרו של פרייזר, הפולקלור במקרא , מנהגים, טקסים, ואגדות העם מאוסטרליה המאירים את הכתוב המקראי ; הוא משווה בין בני הנביאים המתנבאים ( שעליהם מסתפח שאול ) לפלחים הפלסטינים הבאים לחג נבי מוסא בירושלים, ומציין, מתוך גישה השוואתית שהייתה פופולרית אז, את הדמיון שבמבני העומק העומדים בבסיסם של מנהגים פולחניים אלה . כתיבתו המוקדמת של יהודה בכתב העת ירושלים כפי שכבר ציינתי, אפשר למקם את תחילת שילוב השתקפותן של פרקטיקות אתנוגרפיות בשירות הפרשנות המקראית, והרחבתה להבנה של דברי חז"ל, בכתב העת ירושלים , ושבו החל י"י יהודה את כתיבתו השיטתית . במבוא לונץ שוטח את מטרות כתב העת . ל...  אל הספר
רסלינג