יצחק בנימיני 242 כן, הוא המשך לדיון על רצונו של לאקאן להתקדם לעבר הפשטה של האבהות הפרוידיאנית, אך לא באופן שיזכיר את ההפשטה היונגיאנית עקב הסיבות שהוזכרו לעיל : גלישה לספיריטואליזם, שקיעה בדמיוני ובהרמוני וכו' . זהו הרקע למוטיבציה של לאקאן לעשות הפשטה לאדיפליות הפרוידיאנית : רצון להתנתק משיירים ביולוגיסטיים – למרקיאניים אצל פרויד כמו גם שימור הסטטוס הא – מטאפיזי של האב והאחר הגדול . באופן הזה ביקש לאקאן לחזור לפרויד אך בה בעת גם לכונן שיח עצמאי, תוך כדי הצלת דמות האב, על ידי ההבחנה בין האב הממשי – הביולוגי, האב הדמיוני ) מערכת היחסים עם דימוי הגוף של האב, האימגו ( והאב הסמלי של השפה ) אב כמסמן, שם – האב ( . לטענתי, באמצעות ההבחנה הזו עשה לאקאן המרה של הלא – מודע הקולקטיבי הפרוידיאני – למרקיאני ללא – מודע הקולקטיבי הלוי – שטראוסי ) שהוא האחר הגדול כפונקציה של הסדר הסמלי ( וכן המרה של האב הממשי – ביולוגי הקדום לאב כפונקציה תרבותית וכמסמן . בכך הובלט אצל לאקאן הקשר בין הלא – מודע לשפה ולסדר הסמלי, תוך הכפפתו של הסובייקט ללא – מודע הקולקטיבי – הסמלי . אולם נשאלת השאלה באיזה אופן ביקש לאקאן...
אל הספר