פרק א: ההתנסות הקלינית והולדת הסדר הסמלי הקפיצה התיאורטית של לאקאן ב-1953

יצחק בנימיני 28 2 . ההרצאה החשובה ביותר בתקופה זו — "הפונקציה והשדה של הדיבור והשפה בפסיכואנליזה" — שהועברה ברומא ב – 26 - 27 ספטמבר ,1953 ושבה לאקאן מבטא באופן מפותח ומגובש יחסית את עיקרי תורתו . ניתן לפרש הרצאה זו כמעין מניפסט של לאקאן על ייחודיותה של דרכו לעומת שאר הגישות בשדה הפסיכואנליטי . 'המיתוס האינדיווידואלי של הנוירוטי' אפתח בהרצאה " Le Mythe individuel de névrosé ", "המיתוס 1 כאמור, זו הפעם האינדיווידואלי של הנוירוטי", משנת 1953 . הראשונה שבה לאקאן מזכיר את המושג "שם – האב" ואת ההבחנה הברורה בין האב הסמלי לאב הדמיוני . הטקסט לא פורסם ב – Ecrits , 2 כפי שאפשר היה לצפות, אלא רק ב – 1979 על ידי ז'אק – אלן מילר . מדובר בהרצאה שהועברה בפני הקהל האוניברסיטאי, כשלאקאן מבקש להצדיק את המהלך שלו המתמרד כנגד ה – IPA ) האגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית ( . מתוך כך, הוא משתדל להציג באופן בהיר את עמדתו הקלינית והתיאורטית, אף כי יש לזכור שהתיאוריה שלו עדיין אינה מגובשת בשלב זה . מכאן שדרך הקריאה בטקסט זה — כאשר קיימת בו בהירות יחסית והדילמות עדיין שקופות למדי — ניתן יהיה לחשוף ביתר קלות את ה...  אל הספר
רסלינג