163 אחים ואחיות שלוש . אולם כאשר גדלנו הוא נסוג לתוך עולם העבודה . אחי חש שננטש על ידי הגבר החשוב ביותר בחייו . לי היה אחי הבכור, לוי . הוא נותר בודד . כל זה הוסיף דלק למדורת הכעסים שלו והביא למכות נוספות . אני ראיתי בלוי מדריך ודוגמה, אולם הוא תיעב את המשא של היותו "האח הגדול והחכם" . כדי לקבל את תשומת לבו פיתחתי מנהג נוירוטי של התנגשות מקרית בו כאשר הלכנו יחד ברחוב . כל פעם היה מתעצבן ואני הייתי מתנצל מעומק לבי, עד הפעם הבאה . כפי שידוע לכולם, תשומת לב שלילית טובה מחוסר תשומת לב, ותשומת לב שלילית קיבלתי בוודאות . ואז, כאשר אחי התחיל ללמוד בבית הספר התיכון, הוא הודיע לי שיותר לא יהיה לו זמן להרביץ לי . וכך היה . ה"רצחנות" נעלמה, אבל מה שנותר היה רחוק מ"יחד" . שנים אחר כך, כאשר לוי עזב את הבית ונסע ללמוד באוניברסיטה, הייתי מבקר אותו לעתים בסביבה החדשה שלו . עדיין הבטתי בו בהערצה, אולם עדיין התחריתי בו במציאת "האמת" או כיוון רוחני משמעותי . כל ביקור התחיל בחום ורצון טוב, אולם מתישהו במהלכו, באופן בלתי נמנע, היינו נקלעים למריבה גדולה . לבסוף, לאחר שחזרנו על התהליך הזה כמה פעמים, הוא שאל ...
אל הספר