278 ברונו מונארי מסוכנות . מבחינתי ומבחינת חברַי — המים הגיעו מהלא – נודע וזרמו לעבר הלא – נודע, נושאים איתם גזרי עצים וענפים יבשים, עשבים ושיחים עקורים, ומעת לעת פריטים מוזרים ופגרי חתולים . עברנו בזה אחר זה את שביל העץ הצר שחיבר את הטחנה לגדה, והגענו לרפסודה . היא נבנתה מעשרות קורות עץ קשורות זה לזה, שהונחו על שני מצופים גדולים . במרכז הרפסודה הייתה הקבינה עם סכך מעליה . לידה, לצד הנהר, הסתובב לאיטו הגלגל הגדול . המכונה כולה הייתה עשויה עץ מאפיר ישן, שפגעי מזג האוויר חשפו את עורקיו ; רק אבני הריחיים וחישורי המתכת של הגלגל הבהיקו, מלוטשים מהחיכוך המתמשך בתוך הקבינה האפלולית, בין קורי העכביש המקומחים לשקים הגדושים שנראו בתבנית בני אדם . המכונה כולה חרקה, נהמה, לחשה, מילמלה וגירגרה . אפשר היה להבחין במקצבים במקביל לסיבוב ההגה . הגלגל הגדול היה מחזה שהשתנה ללא הרף : באיטיות מחושבת הוא שלה מהנהר אצות נהדרות וצמחי מים ירקרקים כמו זכוכית רכה, נשא אותם גבוה ככול האפשר, שיזהרו בשמש, ואז הוריד אותם אט – אט, מטביל אותם מחדש בנתזי טיפות שצנחו ברחש גשם מעודן . זה שימש קול רקע לשאר רעשי הטחנה . מד...
אל הספר