160 ברונו מונארי המסנוורים . סוג אחר הוא הפסל האגרסיבי, שצורתו מזכירה שרירים של מפַתחֵי גוף : צורה גמישה, שטוחה ונמוכה, שכל כולה קימורים עצבנים וקצוות חדים . אדום הוא צבע חובה . נראה שחרטום הרכב נמצא קדימה מדי, אבל זו רק אשליה אופטית עקב יכולת מפלצתית של כמה "סטייליסטים" או מלבישי – רכבים מפורסמים . אלו שני הקצוות : מכונית ה - VIP ומכונית הספורט . מכוניות שבבירור נועדו לצרכים חברתיים, אחרת לא היו מייצרים ומוכרים אותן . כל עוד החברה שלנו כבולה לדעות קדומות, נמשיך לראות אותן בכבישים . בין שני הקטבים האלה יש ים של מכוניות אנונימיות פחות או יותר, שעוקבות אחר האופנות השונות ומנסות לבדל את עצמן . וכאן אנו מוצאים מעת לעת מעצב שמנסה לתכנן כהלכה גוף מכונית הגיוני ופונקציונלי — לדוגמה, טמטום כמו מיקום כל הפגושים באותו גובה, חקר זרימת האוויר בסיוע מומחה בתחום, תכנון מושבים ממוזגים, אווריריים ונוחים באמת, המחשבה להוסיף חריר הצצה נמוך כדי להביט דרכו בעת החניה, ניסיון לפתור את בעיית הסִנוור, ולבסוף שימוש רק בצבעים הבולטים לעין בתנאי ערפל, בשעת דמדומים וכולי — אך לשווא . תמיד צצה בעיית הטעם, האסתטיקה...
אל הספר