164 | עיונים בטקסט הבית - ספרי / גילה שילה מתייחסות לאותו מושג, אבל המילה "פרצוף" היא בעלת קונוטציה שלילית . מעניין שהיום בקרב ציבור הצעירים המילה "פרצוף" אינה נתפסת עוד כשלילית, אולי רק בצירופים כמו "עשה לי פרצוף עקום", אם כי ייתכן שהקונוטציה השלילית באה במקרה זה מן התואר "עקום" . העומס הריגושי יכול להיבנות בעזרת ההקשר . גם אם המילים ניטרליות, ההקשר מקנה להן כיוון רגשי לחיוב או לשלילה . כך למשל בשיר הילדים "דני גיבור" מאת מרים ילן שטקליס מופיעים ברציפות שלושת הפעלים "אכלה", "זרקה" ו"הלכה" . ברצף הזה גם שני הפעלים "אכלה" ו"הלכה" הניטרליים מיסודם מקבלים משמעות שלילית בהשפעת הפועל "זרקה", המביע משמעות שלילית בשיר ( ברוך ופרוכטמן, 1983 : 79 ) . גם הקונוטציה יכולה לסייע למוען ליצור לשון ריגושית . שימוש בביטויים בעלי קונוטציות היסטוריות או תרבותיות הוא אמצעי ליצירת עומס ריגושי, שתכליתו להשפיע על דעותיו של הנמען . אף שימוש באירועים היסטוריים עשוי ליצור עומס ריגושי רב . הקונוטציה היא אמצעי שכנוע סמוי . יש קונוטציות חיוביות ויש שליליות . כך למשל שימוש במילה "חזיר" בחברות מסוימות הוא בעל קונוטצ...
אל הספר