פרק שלישי : דרכים לשוניות - דקדוקיות לפענוח הטקסט | 139 לעיתים השימוש המכוון בדו - משמעות לא נועד לשכנע אלא ליצור מבע אירוני . העמימות יכולה להיות מכוונת גם לשם הפקת הומור . במקרים אלה הנמען בתחילה טועה בהבנת המסר, אבל אחר כך מבין אותו . המוען מאתר את הכוונה האמיתית ולומד לא להתייחס לדו - המשמעות בתמימות . גם בעיתון אפשר למצוא דו - משמעות מסוג זה, למשל במדור הספורט שבו משחקי מילים המעוררים צחוק ותשומת לב הובאו לא לשם שכנוע . אבל ניתן למצוא בעיתון גם מגמת שכנוע הבאה לידי ביטוי למשל במאמרי דעות . במדור זה כוונתו של המוען היא שהמסר שלו יתקבל על ידי הנמען . גם בפרסומת קיימת כוונת שכנוע . המפרסם מעוניין שהנמען יקנה את המוצר או יעדיף עניין אחד על פני האחר . אנו מוצאים שדו - משמעות מופיעה בטקסטים בית - ספריים, ועלינו לפענחה בחקירת הטקסט . לסוגיה זו שני פנים : אם הכוונה לעודד יצירתיות בקרב הלומדים ולעורר חשיבה בנוגע להעברת מסר בדרך אירונית או בהומור, הרי כדאי לעודדם להשתמש בדרכים אלה . נשים לב שבכתיבה עיונית אקדמית בית - ספרית נדרש הלומד לכתוב בצורה בהירה וחד - משמעית ולהימנע מדו - משמעות שהוא...
אל הספר