פרק שלישי : דרכים לשוניות - דקדוקיות לפענוח הטקסט | 123 המרכזי של הטקסט, והוא האימה מן החג, הדורש מאנשים רבים מאמץ נפשי, הכנות מרובות ועמידה מול חיצי הביקורת של בני משפחתם . התמורה מובילה את הנמען לקראת פענוח הטקסט : החגים פסח וראש השנה אינם מעוררים שמחה, אלא מעוררי חששות הן בקרב הנשים המכינות את החג הן בקרב בני המשפחה בכללם . אם כן, ראינו כאן שימוש בתמורה ככלי לשוני להעברת מסר טיעוני . באותו מאמר מובאת דוגמה נוספת, והפעם תמורה חלקית : בספרות העממית, בעיקר בסיפורים המופיעים ב"מקראות ישראל" וביתר ספרי הלימוד לכיתות בית הספר היסודי, קיים [ . . . ] . לכאורה התמורה מתפקדת ככלי לדיוק ולהדגשה : תחילה המוען מוסר את המושג הכללי, "בספרות העממית", ואחר כך הוא מפרט את שמות הספרים בספרות העממית : "בעיקר במקראות ישראל וביתר ספרי הלימוד לכיתות בית הספר היסודי" . אולם למעשה גם התמורה החלקית מכינה את הקרקע לביקורת הנוקבת שהכותב מותח על המושג "שמחת החג" ועל החובות המתישים הכרוכים בו, משום שהיא מכילה פירוט של ספרים שתלמידים רכים לומדים אותם כמופת בגיל הרך, גיל שבו הקליטה והפנמת החומר נעשות כמעט ללא ערעו...
אל הספר