סיכום ודיון: הבנאליות של הפרקטיקה

הקוד האתני : קב"א, מזרחים, אשכנזים ׀ זאב לרר 183 ובשינוע מהיר ויעיל של המגויסים . כלי המיון הראשונים ששימשו את הצבא היו רמת ההשכלה ורמת העברית . מאוחר יותר נוסף גם כלי מיון פסיכוטכני — דפ"ר, ובסוף שנות החמישים נוסף הריאיון הביוגרפי בלשכת הגיוס — הצד"כ . הכלים הללו, כולם יחד וכל אחד בפני עצמו, יצרו פערים חריפים בין מגויסים יוצאי מדינות ערב ובין אשכנזים מכיוון שהם מדדו וזיהו בעיקר הון תרבותי שהיה נחלתם של אשכנזים . עובדה זו הייתה ידועה וגלויה ואף היו פסיכולוגים שהתריעו מפורשות על ההטיה התרבותית, אך הקולות החלשים הושתקו . לכך שימש משטר ההצדקה של עקרון המערביות, שהציג את המתגייסים יוצאי ארצות ערב כאוכלוסייה נשאית של תרבות מזרחית נחשלת בתוך מערכת שהיא מערבית ומודרנית, וקבע כי הפערים הגדולים בנתוני המיון הם תוצאה מצערת ובלתי נמנעת של פערים אלו . בראשית שנות השישים אוחדו כלי המיון השונים לכדי ציון משוקלל — הקב"א . הציון הזה שיקף קידוד עמוק של מזרחיות ואשכנזיות תחת מונחים של איכות ושיכך התנגדויות אתניות למערכת המיון . התוצאה הייתה קשה : חלוקת עבודה אתנית חריפה בשורות הצבא, ולמעשה פיצול אתני הי...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד