ןע| 2 ק ןרערפ 54 יתר על כן, מבחן העברית לא היה מבחן ידע אובייקטיבי אלא נערך באמצעות ריאיון, ובו המאבחנת נדרשה להתרשם מרמת העברית הדבורה של הנבחן . נקל להניח כי הרושם שיוצר חייל שמבטאו ישראלי, אוצר המילים שלו גדול והוא מדבר ברהיטות ובביטחון שונה מהרושם שיוצר חייל שמבטאו זר וכבד, שמתקשה לבחור מילים ואשר אינו מקרין ביטחון בשימוש בשפה . עולים חדשים רבים למדו באולפנים צבאיים לעברית במהלך השירות או שרכשו את השפה במהלכו באופן טבעי . למעשה, יש המתארים את צה"ל בשנות החמישים כאולפן אחד גדול לעברית . אולם עולה שקיבל ציון נמוך בעברית בלשכת הגיוס לא היה יכול לשפר את הציון לאחר שרכש את מיומנויות השפה ; רמת העברית שנקבעה בבדיקות המוקדמות, טרום הגיוס או עם הגיוס, היא ששימשה מרכיב בקביעת הקב"א והיא שקבעה את גורלו של החייל בשירות . כלומר, המדד של רמת העברית בחן מאפיינים של זהות או שייכות חברתית אפריורית לשירות הצבאי . גם מדד רמת ההשכלה בחן, בגלוי כמעט, שיוך לקבוצות האשכנזיות . ההבדלים במדד זה בין מזרחים, ילידי הארץ וילידי אירופה או ארצות הברית היו חדים מאוד, בעיקר באשר להשכלה תיכונית ולהשכלה על-תיכונית,...
אל הספר