159 שדות ומזוודות ה"עדתי" המובהק הראשון . אלא שגם המחזה שנועד לפתוח במרחב התיאטרון את הפצע הקולוניאלי השרוט ברקמתה של החברה הציונית אינו פרי עטו של מחזאי "מזרחי" דווקא . קזבלן ( 1954 ) ליגאל מוסינזון, מחזאי מובהק של דור תש"ח, שלראשונה מעלה את יליד מרוקו לדרגת פרוטגוניסט בתיאטרון הישראלי, אינו פורץ את מעגליות המיתוס הציוני . קזבלן של מוסינזון, כמוהו כסאלח שבתי של קישון שיבוא אחריו, אינו מייצג תודעה סובייקטיבית חלופית לאידיאולוגיה הציונית המועדפת . תלונתו ממוסגרת היטב בגבולותיו של הסיפֵּר הרשמי . סימנטוב, המכונה קזבלן על שם עיר מוצאו, נתן את דמו למלחמה על המולדת, והחברה גמלה לו בקיבועו הסטריאוטיפי ב"שטח הגדול" ביפו : "קזבלן היה טוב לפוצץ גדרות תיל, להסתער, להוציא פצועים, אבל קזבלן לא טוב בשביל לשתות תה בחברה הגונה" . כשם שביקורתו של מוסינזון על המציאות הישראלית נובעת מעמדה משמרת שטחית ורדודה ( גם אם היא מצביעה על פערים אמיתיים באידיאולוגיה השלטת ) , כך גם ההוויה המזרחית במחזה עולה מפרספקטיבות פולקלוריות : סיטואציות קלישאיות, עגה סטנדרטית ואפיון חיצוני סטריאוטיפי . הפער התרבותי האמיתי אינ...
אל הספר