הבלחות | 129 סולו המטיס את המילניום פלקון, כשצ'וּבּקה וליאה לצדו . האן טס לתוך צביר אסטרואידים ( "אף פעם אל תגיד לי מה הסיכויים ! " ) , צולל למעמקי מערה גדולה באחד מהם, ומנחית את החללית בהמתנה שכוחות האימפריה יחלפו על פניהם . השלושה יוצאים מהחללית להעיף מבט סביבם . עד מהרה הם מבינים שה"מערה" אינה בדיוק מה שציפו שתהיה . הם רצים בחזרה לפלקון, מתניעים אותה וממריאים בשיא המהירות לכיוון הלוע הנסגר במהירות, עטור הניבים הכבדים והארוכים, של תולעת הענק שבתוך פיה הם מצאו חניה . הפלקון אופקית, שיני התולעת אנכיות . בשנייה האחרונה מסובב האן את החללית על צירה בזווית של 90 מעלות ונמלט מבעד לחרכים הצרים שבין השיניים . מלתעות התולעת נטרקות מאחוריהם . מסנני אור מקטבים פועלים כמו שיני התולעת : מסנן אנכי מאפשר כניסה של 2 אור מקוטב אנכית בלבד . הפלקון האנכית מצליחה לעבור . הפלקון האופקית לא . לנד רצה ליצור מְקַטֵּב משלו מאז שהיה בן 13 , כשהיה מדריך במחנה קיץ והשתמש בגוש של קריסטל איסלנדי ( מקטב טבעי ) כדי להעלים את האור המסנוור שהוחזר ממפת שולחן בוהקת . במשך 100 שנים לפניו נעשו ניסיונות ליצור מקטב בר-שימוש...
אל הספר