פרק רביעי: תפיסת האזרחות של יוצאי אתיופיה וציפיותיהם מהשירות הצבאי: בין הסמלי לחומרי

פריפריות במדים 68 מפרשים את המציאות בישראל מתוך פריזמה פטריוטית הקושרת אותם באופן הדוק ( לאומי, רגשי ודתי ) למולדת העם היהודי . הגישה הפטריוטית נובעת גם מרצונם "לתת" בחזרה למדינה שסייעה בהבאתם ארצה כעולים חדשים מארץ מצוקה . גישה זו מתבססת באופן סמוי על ציפיותיהם של צעירים אלו וחברי קהילתם לשוויון ולשיפור מעמדם הפוליטי, החברתי והאזרחי בשם ערך ההקרבה בשירות הצבאי . מאידך גיסא, במחקר עלו לא פעם גם קולות אחרים, מגוונים ואמביוולנטיים, שמבטאים מבט מפוכח, ביקורתי ולעומתי כלפי המוסכמות והנורמות הרפובליקניות הרווחת בישראל . תחושות אלו נובעות גם מהצורך לדאוג כבר בשלב טרום- הגיוס לעתיד הכלכלי-מקצועי של צעירים אלו, אך בעיקר מתחושות חריפות של שוליות ובידול, אפליה, קיפוח וחוסר שוויון אזרחי וחברתי שהם חווים ללא הרף, ומקשיי ההיטמעות שלהם בחברה הקולטת . מקולות אלו אנו למדים על מוטיבציות נמוכות לשירות צבאי וציפיות נמוכות ממנו, הנובעות מתחושה המוזנת ממעגלים חברתיים פנימיים של קהילת הבוגרים כי למרות ההקרבה בצבא, השירות אינו בהכרח קרש קפיצה למעמד שוויוני או למוביליות אזרחית בישראל ואינו מסייע להיטמעות בחבר...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר