פריפריות במדים 54 וכלכלית, וחלקן הן שכונות מצוקה . הערים שבהן יש ריכוז גבוה יחסית של יוצאי אתיופיה הן נתניה, חדרה וקריית מלאכי . קרוב ל- % 88 מיוצאי אתיופיה נישאים לבן זוג או לבת זוג מאותו מוצא ( גברים יותר מנשים ) , נתון המעיד על מובחנות אתנית-עדתית גבוהה ועל השתלבות חברתית נמוכה . שיעור המשפחות החד- הוריות בקרב קבוצה זו גבוה מאוד ועומד על % 26 , יותר מפי שניים משיעור המשפחות החד-הוריות באוכלוסייה הכללית בישראל . גם שיעור הגירושין בקרב יוצאי אתיופיה גבוה פי שניים משיעור הגירושין באוכלוסייה היהודית . כמו כן, אף ששיעור הפריון יורד ככל שעולה הוותק בארץ, מרבית המשפחות עדיין 16 בקרב אוכלוסייה זו גבוה מאופיינות כמשפחות מרובות ילדים ולכן יחס התלות למדי ( דיין, 2014 ) . עליית יוצאי אתיופיה אופיינה בפערים חברתיים וכלכליים חריפים בין העולים לבין החברה הישראלית הקולטת, שנבעו מהבדלי התרבות בין האוכלוסיות ומהשבר באורח חייהם של העולים בשל קשיי השפה, פערי ההשכלה, השונות, היעדר תעסוקה והאפליה והגזענות על רקע צבע עורם ( שבתאי, 2001 ) . הצורך להתמודד עם שינוים מהירים וחריפים במבנה המשפחה, ואובדן התמיכה...
אל הספר