ה צעה לסדר 8239 הראויה של הסדר החירום המעוגן כבר היום בחוק-יסוד : הממשלה ולהפיג מעט את העמימות העולה מהפסיקה המרכזית העוסקת בנושא . אין ספק שהסדרה מראש, ביישוב הדעת, של אופן הטיפול במצבי חירום אפשריים עדיפה מגיבוש תגובה חקיקתית בלהט האירוע . אולם כפי שנטען כאן, שאיפה ראויה זו איננה יכולה לשמש תחליף למנגנון התקש"ח במצבי חירום "אמיתיים" — אותם מצבים נדירים שבהם נדרשת פעולה דחופה ומיידית של הממשלה למיגור סכנה חמורה ובלתי צפויה לציבור, שהכנסת הכירה בה על ידי הכרזה ספציפית על מצב חירום . כפי שראינו, שימוש מושכל במנגנון זה עשוי לאפשר לממשלה את מרחב התמרון הנדרש לטיפול באירוע, בלי להעביר חקיקה בהולה שתהיה משום בכייה לדורות, ובלי להגמיש את פרשנות הדין הקיים או את המבחנים החוקתיים הרלוונטיים באופן שעלול לקובע תקדימים בעייתיים לעתיד . לצד זאת יש לשוב ולצקת תוכן ממשי לדרישה הפשוטה שהכנסת תכריז על מצב חירום ספציפי כתנאי להתקנת תקש"ח . משבר הקורונה הדגים מצד אחד את החשיבות של מנגנון התקש"ח, ומן הצד האחר את הבעייתיות שבהסתכמות על ההכרזה הביטחונית המתמדת לצורך טיפול במשבר אזרחי שאינו קשור אליה . התני...
אל הספר