3. דרישת ההכרזה ודרישת הנחיצות במצב חירום אמיתי: דיון עקרוני בראי משבר הקורונה

ה צעה לסדר 4439 בסמכות הממשלה להתקין תקש"ח גם כשהכנסת איננה משותקת בגלל מצב החירום עצמו . 98 עקרונית, ניתן להעלות על הדעת ארבע גישות אפשריות בהקשר זה :  הגישה הראשונה ( גישה 1 ) מאמצת פרשנות מקילה לשני תנאי היסוד גם יחד : היא מאפשרת לממשלה להתקין תקש"ח כדי להתמודד עם כל מצב חירום שעשוי להתעורר כל עוד ישנה הכרזה כללית בתוקף ומסמיכה אותה להתקין תקש"ח מפאת דחיפות העניין, גם אם הכנסת איננה משותקת בשל מצב החירום . עמדה זו הדריכה כאמור את הנשיא ברק בעניין פריצקי ואת היועץ המשפטי לממשלה במשבר הקורונה . היא גם קיבלה ביטוי בפסיקות בית המשפט בענייני עדאלה שנדונו לעיל .  הגישה השנייה האפשרית ( גישה 2 ) משמרת את הפרשנות המקילה לדרישת ההכרזה, אך מפצה עליה באמצעות הידוק דרישת הנחיצות . גישה זו קיבלה ביטוי כאמור בעמדתה של השופטת דורנר בעניין פריצקי .  הגישה השלישית ( גישה 3 ) מאמצת פרשנות דווקנית לשני תנאי היסוד . היא דורשת הכרזה ספציפית של הכנסת ובד בבד מגבילה את הסמכות להתקין תקש"ח למקרים שבהם הכנסת משותקת מפאת מצב החירום .  הגישה הרביעית ( גישה 4 ) , לעומת זאת, מחייבת הכרזה ספציפית של הכנסת, א...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר