39 פרק שני : ישיבות תיכוניות חרדיות ביטוי לעיתים גם בסגנון הלבוש או בשימוש בטלפונים חכמים ובאינטרנט . עם זאת, האוריינטציה של ישיבות אלו דומה מבחינות רבות לזו של עולם הישיבות התורניות : שלושה סדרי תפילה ביום, לימודי גמרא מוגברים ( בגרות בתלמוד ) , קוד לבוש ולימודים הנמשכים עד שעות הערב המאוחרות . הפונים לישיבות חרדיות תיכוניות משתייכים לארבע קבוצות עיקריות : ( 1 ) חרדים שמגיעים מחוץ לארץ ( "חוצניקים" בעגה החרדית ) , ממדינות רווחה, שאינם מצליחים למצוא את מקומם בעולם החרדי בישראל בכלל ובמערכת החינוך החרדית בפרט . המערכת בארץ שונה מן המערכת המוכרת להם, שכן בארצות מוצאם נהוג ללמוד לימודי חול בגיל החינוך העל-יסודי . כיוון שחרדים רבים החיים במדינות הרווחה עובדים לפרנסתם ( גונן, 2005 ; פרי-חזן ; 2013 ) הם מבקשים להכשיר את בניהם לעולם התעסוקה ושולחים אותם לישיבות התיכוניות . ( 2 ) חרדים מהזרם המרכזי שבניהם מתקשים ללמוד בישיבות קלסיות או שיש להם אינטרס ברור שבניהם ילמדו גם לימודי חול . אוכלוסייה זו מבקשת פתרון נקודתי לנערים שאינם מסוגלים או אינם מעוניינים לדבוק בדגם לימודים תורני מלא . ישיבות תי...
אל הספר