התפתחות הישיבה הקטנה בחברה החרדית: מבוא היסטורי־חברתי

28 מחקר מדיניות 152 | "חנוך לנער על פי דרכו" : מסגרות חינוך חלופיות לנערים חרדים כלומר תכלית הלימודים אינה להשיג תעודה פורמלית כלשהי או יעד גשמי אחר ; ( ד ) יש בה סינון סלקטיבי — מתקבלים אליה רק הטובים ביותר על סמך קריטריונים של מצוינות למדנית ; ( ה ) היא דורשת מתלמידיה להקפיד על תכונות אופי נעלות כגון שקדנות, מצוינות, אחריות ומשמעת עצמית ( טיקוצ'ינסקי, 2017 ) . הישיבה, שהייתה אמורה להיות מקור לזהות פרטיקולרית מוגבלת, אליטיסטית ומצומצמת, נעשתה ברבות השנים מקור לזהות כלל-חרדית מחייבת . בכלל המאפיינים האלה טמון סוד הצלחתן של הישיבות בישראל, אך הם גם הסיבה לשיעור הנשירה הסמויה והגלויה מהן . בטרם נבחן סוגיה זו בקפידה ראוי לייחד תשומת לב להתפתחות ההיסטורית והחברתית של מודל הישיבה הליטאי ולתאר כיצד הפך מודל זה לדגם חינוכי מחייב והכרחי למי שמבקש להימנות עם הציבור החרדי ( שטמפפר, 2005 ; 1993 Friedman, ) . הישיבה החרדית התגבשה והתעצבה בליטא בתחילת המאה ה- 19 . רבי חיים מוולוז'ין ייסד את ישיבת עץ חיים, שאחת ממטרותיה העיקריות הייתה למנוע נטישה של עולם המסורת והדת במזרח אירופה . ישיבה זו קמה על רק...  אל הספר