פרק שישי הפריסה הגיאוגרפית של החרדים

חברה בתמורה 180 בעשרות אלפים בלבד . 3 רמת הילודה של החרדים נמצאת בירידה, אבל חלקם היחסי באוכלוסייה היהודית ממשיך להיות במגמת עלייה . 4 ערב הקמת המדינה היו בארץ כמה ריכוזים חרדיים גדולים : ירושלים — שרוב תושביה החרדים היו אנשי היישוב הישן ; תל אביב — שהתגוררו בה גם כמה אדמו"רים ; בני ברק — שהחלה להפוך מרכז חרדי במידה רבה הודות לפעילותו ולמעמדו הציבורי של החזון איש ; וכמה יישובים חקלאיים שניסו ליצור דגם של חלוציות יהודית שומרת מצוות . בעשורים הראשונים לקיום המדינה התחזקו במיוחד ירושלים ובני ברק, שהפכו בדימוי החרדי בעלות אופי שונה זו מזו . מבין ארבע ערי הקודש של היישוב הישן : ירושלים, חברון, טבריה וצפת, התפתחה הנוכחות החרדית רק בירושלים, ואילו שלוש ערי הקודש האחרות הידלדלו מאוכלוסייתן החרדית . החל בשנות השמונים התרחבה התפרוסת החרדית במידה ניכרת בכל רחבי הארץ, ובכלל זה ביהודה ושומרון . יוסף שלהב, שתיאר את הגיאוגרפיה החרדית בראשית שנות התשעים, ראה את השכונות החרדיות כהעתקה של העיירה היהודית אל תוך העולם המודרני המנוכר לה . לדבריו, "עיירה מסורתית המועתקת מן הנוף והסביבה הטרום-תעשייתית של מזר...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר