1 התנועה הציונית וההכרה בקיומה של לאומיות פלסטינית

20 אריק אריאל ליבוביץ התרחשו בעיקר על רקע רכישות קרקע, תשלומים לאריסים שעיבדו את הקרקעות, מנהגי עיבוד קרקע, ענייני שמירה וביטחון וחוסר היכרות עם אורחות חיי הערבים, שגרמה לפגיעה במנהגיהם ורגשותיהם . בבואנו לבחון את שורשי מדיניות התנועה הציונית ביחס לערביי ישראל, ראוי להתבונן במכתב ששלח בנימין זאב הרצל ליוסוף אל ח'אלדי, נציג ירושלים בפרלמנט באיסטנבול ב- 12 במרס 1899 . במכתבו טען הרצל : "אין מה לפחד מעליית היהודים . אין איש זומם לנגוע במקומות קדושים", ובהמשך הוסיף בנימה של הרגעה : קושי נוסף אתה רואה הוד מלכותך בקיום של אוכלוסיה לא יהודית בארץ ישראל ; אבל מי חושב על הרחקתם ? את טובתם, את עושרם האישי אנו נגביר [ . . . ] האם תחשוב, כי ערבי בעל קרקע או בעל בית בארץ ישראל בשווי של שלשת או ארבעת אלפי פרנקים יצטער על כך, שבמשך כמה חודשים ערכו יגדל פי חמישה או עשרה [ . . . ] . 18 בספרו מדינת היהודים ציין הרצל שהאדמות שתירכשנה בפלשתינה על ידי החברה היהודית תהיינה בעיקר אדמות מדינה אשר שייכות לשלטונות . הרצל העריך שיש מספיק אדמות מדינה כדי להגשים את התוכנית הציונית ללא צורך באדמות ערביות פרטיות, ול...  אל הספר
רסלינג