103 קאנט ופרויד נעשה הצורך להרבות עונג למשימה השנייה במעלה . בנוסף לכך, באופן עקרוני עבור קאנט כמו גם עבור פרויד, לא רק שהפעילות שמקורה בשאיפה אל האושר מובילה במקרים רבים לתסכול, אלא שהאדם אינו יכול לחיות ולהתפתח הן בממד האישי – סובייקטיבי והן בממד החברתי – תרבותי על ידי סיפוק יצריו המידיים בלבד . פרויד טוען בהקשר זה שהאדם אמור לדחות סיפוקים ולהחליף את עקרון העונג בעקרון המציאות על מנת שיוכל לכונן חיים חברתיים – תרבותיים מוסריים . האדם, לפי דברים אלה, משיג את המוסריות ואת חיי השיתוף מתוך שכלול תועלתני שמקורו יצרי . בדומה לכך טוען קאנט שהטבע האנושי עשוי לסייע לאזרחי המדינה להשיג הסכמה וכבוד לחוק, שהם עצמם מבוססים על התבונה . קאנט אמנם טוען שהשאיפה אל האושר אינה יכולה לשמש יסוד ליצירת חוקים מוסריים, אולם בספרו לשלום הנצחי הוא מציין שדווקא ארגון טוב ושימוש נכון של המדינה בנטיות האנוכיות וברחשי הלב של אזרחיה, שביסודם עוינים זה את זה, עשויים להוביל אל התוצאה הראויה מבחינת התבונה, שאינה אלא השגת מצב של שלום . לדעתו, כדי לחיות חיים חברתיים ומוסריים ( גם אם הם מוסריים לכאורה בלבד מנקודת המבט ה...
אל הספר