51 קאנט ופרויד כולל פרויד במערכת המודע גם את הסמוך למודע ) . שלישית, מצבים ואירועים שהודחקו ממערכת המודע אל מערכת הלא – מודע . אירועים אלה אינם נגישים כבר לתודעה באופן פשוט . המודחק עצמו אינו מסוגל לחזור ממערכת הלא – מודע אל התודעה ללא מאמץ מיוחד . בטענה זו מחזק פרויד את ההבחנה בין התודעה לבין הנפש . הוא מראה שלא רק שהתודעה אינה חופפת את הנפשי, אלא גם שההנחה על קיומה של מערכת הלא – מודע סבירה יותר מהנחה של תודעה שנייה או מהנחה של תת – תודעה . בכך הוא בו – זמנית מצדיק את קיום הלא – מודע וכן מבקר את הפילוסופים על כך שאינם מקבלים את הנחת הלא – מודע כחלק מהותי של הנפש ומניחים את דבר קיומה של תודעה אחרת שנתלכדה באישיות האדם עם התודעה המוכרת לו, או שמוצאים כי 36 גם בתודעה, כתופעה, מצויות דרגות של עצימות או של בהירות . דברי ביקורת אלה, שלפיהם הפילוסופים "מואשמים" בעיקר בכך שאינם מקבלים את רעיון קיומם של רכיבי נפש ששונים מהותית מהתודעה ואינם נתונים לה בתפיסה ישירה, ניתן להחיל גם על עמדת קאנט . קאנט טוען בהקשר זה שהזיכרון הוא כושר קוגניטיבי שמסוגל לאחסן חומרים מהעבר ולייצר אותם מחדש בפני התודעה...
אל הספר