פרשת יתרו

כת"י יח"ף | מחיקת י"ף | הוספת י"ף | דפוס ראשון 191 פי רוש שד "ל לת ו ר ה יתרוכ ההדיוטות, והנה אם בעל הטעמים היה מקרב אנכי לשם ה', ומרחיק מלת 'ה'' ממלת 'אלהיך', היה שד"ל ההמון שומע כי ה' הוא אלהינו, ואמנם יתכן היות שם אלהים אחרים שאינם אלהינו אלא אלהי עמים אחרים ; ולפיכך תקן הלשון ושם מלת 'אנכי' לבדה, ו'ה'' ו'אלהיך' מחוברות זו לזו, וע"י כן א"א להוציא מכאן מציאות אלהים אחרים . ואחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת וזו היא התועלת הגדולה הנמשכת ממאמרי אוהב גר, כי אמנם מימי לא עלה על דעתי ולא על דעת שום מפרש או מדקדק לומר אולי דעת בעל הטעמים נטה לפעמים בכוונה ורצון מעל דרך פשט המקראות, עד שראיתי שכן עשו במקומות הרבה אנקלוס ויונתן, ועד שראיתי אח"כ בהרבה מקראות מס' ישעיה כי המתרגם והמטעים לדבר אחד נתכוונו – אם נחקור אחר עומק פשוטו של מקרא, יתברר לנו כי מאמר 'אנכי ה' אלהיך' על הדרך שפירשוהו המפרשים ( אני הוא ה' אלהיך ) אין לו ענין כאן, כי מאמר אני הוא פלוני יצדק באדם הנראה לחברו ואומר לו דע כי הגוף הזה העומד לפניך הוא גוף האיש הנקרא בשם פלוני, ואחרי עברו מנגד עיניו תשאר דמותו נרשמת בזכרונו, ואם יר...  אל הספר
כרמל

יונתן בשיא