פרשת דברים

אדברים כתב יד | דפוס ראשון 2 פי רוש שד "ל לת ו ר ה שד"ל רש"י אשר היא סמוכה לארץ ישראל, אינו אלא מהלך אחד עשר יום למי שילך בדרך הר שעיר . ואתם בחטאתכם גרמתם לכם שתתעכבו במדבר ארבעים שנה . זאת היתה התוכחה שהיה משה מוכיחם דרך רמז בכל המקומות שהיו מתעכבים שם, רק לא היה מבאר להם הדבר באר היטב פן יקוצו בתוכחתו ויוסיפו לחטוא ; ואולם בארבעים שנה בעשתי עשר חודש, כלומר כאשר מלאו ימי פורענותם, והיו קרובים להכנס לארץ, אז באר להם המאמר ההוא, ואז דיבר משה אל בני ישראל ככל אשר ציווה ה' אותו אליהם, כי גם קודם לכן נצטווה להוכיחם ולהזכירם כי בחטאתם הם מתעכבים שם, והוא אמרה להם ברמז, ועכשיו באר להם הדבר, והיה זה אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן בהיות ישראל בעבר הירדן בארץ מואב, אחר אשר ריצו את עוונם, והיה ה' אתם, והיכה לפניהם שני מלכים אדירים, ולא היתה דעתו להוסיף להניחם במדבר, כי אם לכבוש לפניהם את הארץ מיד, וגם הם היו יודעים כן, על כן לא היו מואסים תוכחתו, כי ידעו כי סוף סוף חפץ ה' בם ; על כן אז הואיל משה באר את התורה הזאת שהיה אומר להם, אחד עשר יום וגומר, והתחיל ואמר : 'ה' אלהינו דבר אל...  אל הספר
כרמל

יונתן בשיא