פרשת מטות

כתב יד | דפוס ראשון 177 פי רוש שד "ל לת ו ר ה מטותל שד"ל רש"י ( ז ) מבטא : יש בכוחו התחייבות שאדם מחייב עצמו לעשות או שלא לעשות, כמו 'כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב' ( ויקרא ה' ד' ) וכן, 'ויבטא בשפתיו' ( תהלים ק"ו ל"ג ) . ( ח ) ביום שמעו : עיין שמות ל"ב ל"ד . וקמו נדריה : ראוי להיות בזקף, וכן הוא בחומש יוסטיניאן . נדרה נדר . בת שתים עשרה שנה ויום אחד, אינה צריכה להבדק : ( ו ) ואם-הניא אביה אתה . אם מנע אותה מן הנדר, כלומר שהפר לה . "הנאה" זו איני יודע מה-היא, כשהוא אומר : "ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר", הוי אומר : "הנאה" זו הפרה . ופשוטו : לשון מניעה והסרה, וכן ( במדבר לב, ז ) : "ולמה תניאון", וכן ( תהלים קמא, ה ) : "שמן ראש אל-יני ראשי", וכן ( במדבר יד, לד ) : "וידעתם את-תנואתי" — את אשר סרתם מעלי : וה' יסלח-לה . במה הכתוב מדבר ? באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה, והיא לא ידעה ועוברת על נדרה ושותה יין ומטמאה למתים, זו היא שצריכה סליחה, ואף-על-פי שהוא מופר . ואם המופרים צריכים סליחה, קל וחמר לשאינן מופרים : ( ז ) ואם-היו תהיה לאיש . זו ארוסה . או אינו, אלא נשואה ? כשהוא אומר :...  אל הספר
כרמל

יונתן בשיא