6 האדריכל הבונה והאדריכל החושב

121 צאצאי הזמן ודיירי המרחב בפרקטיקה, מצביעה לדעתי על בעיה פנימית הקיימת בדיסציפלינה במצבה הנוכחי . במערכת היומיומית של האדריכלות קיים חוסר שימוש מהותי בכוחה של התיאוריה . יתרה מזאת, ניתן לרמוז שקיים חוסר אמון ביכולת של התיאוריה האדריכלית לקדם בצורה משמעותית את הבעיה הפרקטית ברמה המעשית . אף על פי שלא ניתן להכחיש שישנם חיבורים משמעותיים בין האקדמיה ליישום הפרקטי, נראה שבאופן כללי מקומה של התיאוריה האדריכלית איננו משתלב באופן חד – משמעי בעשייה . במרחב הממשי שבו האדריכלים נדרשים לתת מענה ליזם, ללקוח, לוועדות התכנון ולציבור הרוכשים, הפנייה לתיאוריה מתרחשת בצורה מוגבלת מכיוון שתוצאות החקירה הזאת אינם מובילים בדרך כלל לנגזרות הפרקטיות הנדרשות מהם . באותה מידה, אנשי התיאוריה יודעים אף הם במובן מסוים ש"העולם בחוץ" - זה שבונה ומפתח את המרחב הפיזי - פועל במקרים רבים על פי זרזים אחרים מאלו העולים בתיאוריה . אף על פי שפער זה קיים בכל דיסציפלינה, סביר שיקשה עלינו למצוא תחום מעשי אחר שבו ממדי הפער כה משמעותיים או בולטים . ניקח כדוגמה את תחום הרפואה או המשפטים . האם יעלה על הדעת שמחקרים המתבצעים באק...  אל הספר