34 יהודה גרינפילד גילת הרעיון שאדריכלים אינם עוד אדוני המרחב מהווה קושי ניכר למראיין . השאלה צצה ועולה שוב בהמשך הריאיון : שאלה : פעם נוספת, כוונת הארכיטקט איננה אפוא הגורם המכריע ביותר ? פוקו : שום דבר אינו מכריע . זה מה שמעניין בניתוח החברה . זו הסיבה מדוע אין דבר שמרגיז אותי יותר משאלות כאלה - שהן בעיקרון מטאפיזיות - על ביסוס הכוח בחברה או על הכינון העצמי של החברה . אין תופעות בסיסיות . ישנם רק יחסים הדדיים ופערים נצחיים ביניהם . הריאיון ממשיך, אך לא בלי ניסיון נוסף לזכות במילת הערכה מהפילוסוף : שאלה : הפכת את הרופאים, הסוהרים, הכמרים, השופטים והפסיכיאטרים לדמויות מפתח של הקונפיגורציות הפוליטיות שמהן נובעת שליטה . האם תוסיף את הארכיטקטים לרשימה ? פוקו : אתם יודעים, כשדיברתי על הרופאים ועל דמויות אחרות מאותו סוג, לא ביקשתי לתאר את דמויות השליטה אלא דווקא לתאר את האנשים שדרכם הכוח עובר [ . . . ] ככלות הכול לארכיטקט אין כוח עלי . אם אני רוצה להרוס או לשנות את הבית שהוא בנה עבורי, להציב מחיצות חדשות או להוסיף אח, לארכיטקט אין שום שליטה על כך . צריך, אם כן, למקם את הארכיטקט בקטגוריה אחרת...
אל הספר