50 שגיא אלבז אחרות, האליטה נוטה לתת לגיטימציה לגילויים של פלורליזם תרבותי ודתי כל עוד הדיון מוגבל לספירה הפרטית, אך מתנגדת לפוליטיקה של זהויות אשר מגייסת את הפרטיקולריות כאמת מידה להשתתפות ופעילות בזירה הציבורית ( הרצוג, 1986 : 161 - 169 ) . סוציולוגים ואנשי מדע המדינה חלוקים בשאלה מהי נקודת הזמן שבה קרס המודל ההגמוני של תנועת העבודה . ניצנים ראשונים למגמה זו נראו כבר בראשית שנות ה – 60 - תחילת ירידת הדומיננטיות של מפא"י והאליטות 39 מלחמת ששת הימים וכיבוש השטחים ב – 1967 הביאו לידי השולטות בה . תפנית גדולה יותר במערכת הפוליטית . פרק חדש נפתח בתולדות הפוליטיקה הישראלית, שהתבססה על שני גושים אידיאולוגיים ולא על מפלגה שלטת אחת ומפלגות קטנות נוספות . משנת 76' אפשר לדבר על משבר המדינה ופירוק השיח ההגמוני בשלושה מובנים : 1 . משבר במרחב ( טריטוריה ) : אירע פיצול בעקבות כיבוש השטחים בין מדינת ישראל כמדינת לאום בעלת גבולות טריטוריאליים ברורים ומוכרים, ובין המושג של ארץ ישראל, שמתייחס לטריטוריה החורגת בהיקפה ממדינת הלאום ; 2 . משבר ניהולי : אמון הציבור בכושר הניהולי של המדינה קרס בשנות ה – 70 בע...
אל הספר