הזמן החדש

11 הרב משאש היה בעת הכיבוש הצרפתי עלם בן כעשרים, והוא התבונן בסקרנות בשינויים אלו שהתחוללו לנגד עיניו . הוא השכיל לתאר אותם בסמוך למועד התרחשותם מזווית ראייה היסטורית חברתית חדה ומקיפה . בפִּסקה קצרה ותמציתית סקר את תוצאות המעבר לתקופה המודרנית, מתוך שהוא ממיין את היתרונות ואת החסרונות שבה . הוא לא שלל את המודרניוּת עצמה, אך ביקש לעמוד בפרץ ולהוכיח בשער מפני סכנותיה . מחד גיסא, הוא הצביע על שפע וביטחון שיצרו ניידות חברתית, שוויון הזדמנויות ושינוי מבורך במעמד האישה . מאידך גיסא, הוא הצביע על תרבות בלא נחת של חברת השפע והצריכה, הגורמים לאי-סיפוק תמידי . אותו תהליך עצמו של שבירת המסגרות הישנות ביטל גם את הרע וגם את הטוב שהיו בחברה הישנה . הנימה הכפולה שאותה השכיל לזהות מייד בראשיתו של התהליך מאפיינת את יחסו למודרנה בכל שדרת פועלו . המסה הנבואית שלהלן נכתבה כארבעה חודשים לאחר שצבא צרפת כבש את מקנס : מיום ביאת הצרפתים לעירנו התחילה תקופה חדשה בסדרי החיים, מאן דקרי לה תקופה יפה לא משתבש, ומאן דקרי לה רעה לא משתבש, כי השלווה וההשקט גברו בארץ ואך המנוחה והמרגעה שהיה בלב לשמוח כל אחד בחלקו אם ט...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר