131 מין ומגדר בפסלי הזוגות של ג'אקומטי האיכות הקלאסית של הדמות : מסיבית, מאוזנת ושלווה, דמות סגורה ומנוכרת, עומדת כמו קורה יוונית, חסרת ידיים, רגליה צמודות והשמלה - כמו עמוד - מסתירה את החלק התחתון של הגוף והופכת לחלק ממנו . האם נראית נצחית, כדמות האם הגדולה, וכמוה היא יציבה ומגוננת . אך יש בדמות הזו גם משהו מאיים, כמו ב"אם הגדולה" - אם מחמירה ונוקשה, הדורשת סטנדרטים גבוהים מילדיה . זו גם הדמות המצטיירת מזיכרונותיו של ג'אקומטי ואף מבין השורות בספרו הביוגרפי של לורד . באחת השיחות בין ג'אקומטי לבין לאסט, כאשר לאסט מזכיר את אמו ואת אשתו של ג'אקומטי, מציין ג'אקומטי שאמו ואשתו כלל אינן דומות ואומר : 183 אגב, לאשתו, שאותה הכיר "אמי היא אלילה, אדם יוצא דופן" . ב – ,1942 קראו אנט, ולאמו - אנטה . האם יש משהו יותר אדיפלי מזה ? ואכן, לורד מזכיר כי בשיחה בין ג'אקומטי לאנט הוא אמר 184 לה : "נישאתי לך רק משום שקראו לך אנט, כמו לאימא שלי" . אך מעבר להיותה גדולה מהחיים, נוקשה ודורשת, אמו מייצגת כאן איום נוסף, נסתר, המתבטא בדבריו עליה : "שמלתה השחורה הארוכה שנוגעת ברצפה, מטרידה אותי במסתורין שבה ; היא ...
אל הספר