64 סמדר שרלו האידאל החסידי של "קידוש החולין" עשוי להעניק תפיסה אחרת של קדושה שאינה כרוכה בהכרח בריחוק, ועם זאת ההיסט של לימוד התורה אל עולם המשמעות של הלומד מעלה חשש : "אמת היא שבין קידוש החולין לחילון הקודש, בין עונג לנגע ההבדל הוא כחוט השערה" . סכנה נוספת הכרוכה ב"עונג" של הלימוד עולה מדברים שכתב הרב דרייפוס באחרית דבר לספרו של הרב שג"ר . בדברים אלה הבחין בין דרכו של האחרון ובין לימוד התורה בחסידות : על אף קרבתו של הרב שג"ר לעולם החסידי אין הוא סבור שדרך זו כפי שהיא תוכל לשמש בסיס ללימוד התורה בעולם הדתי . בשיחות רבות נהג לספר על ר' זושא שהלמדנים דחקו בו ללמוד גמרא . הוא ניגש לפתוח במסכת ברכות . אך כשהגיע למילה הראשונה במשנה הראשונה - "מאימתי" קרא אותה מאימתי - ומיד התעלף [ . . . ] נקודת הדבקות לפי הרב שג"ר, לעומת זאת, היא נקודת המשמעות, מה ה' רוצה ממני בסוגיה ? המפגש בין עולמו של הלומד לעולמה של הגמרא הוא הברית והוא המקום של הדבקות . 101 הסיפור על ר' זושא מחדד וממחיש את הגבולות הדקים שדרכי הלימוד החדשות מלחכות : בין "עונג" ל"נגע" ובין "התעלפות" של הלומד, שאינה מאפשרת לו נוכחות מלאה ...
אל הספר